28 ביולי מסומן כרגע בו חוגגים את חשיבות שמירת הטבע ברמה הלאומית והבינלאומית.

על פי ECO, האחריות החלה לצבור מימד בעשורים האחרונים לאור השפלה מהירה של הסביבה, כתוצאה משינויי אקלים אשר בתורם החלו לקבל ממדים רציניים ביד האדם. קדימה, הדרך מבטיחה להיות מאתגרת, מכריחה התחייבויות ותוכניות פעולה להשגתן על מנת לשמור על הסביבה, בין אם ביבשה ובין אם בים. אנשי איכות הסביבה שהתייעצו על ידי ECO/Capital Verde זיהו ארבעה תחומים שבהם ברגע זה דחוף לפעול, וקראו לניהול טוב יותר, מדיניות ציבורית ומימון

.

גם אנשי איכות הסביבה וגם בית המשפט לביקורת כבר התריעו על פורטוגל ביחס לאזורים מוגנים ימיים (MPA). המדינה, כמו שאר המדינות של ארגוני האו"ם (האו"ם), מחויבת "להגן על החיים הימיים - לשמר ולהשתמש באופן בר קיימא באוקיינוסים, בים ובמשאבים הימיים" באמצעות מספר יעדים מוסכמים בינלאומיים, כמו בחזונו בסדר היום של 2030. עד סוף העשור, פורטוגל חייבת להבטיח 30% MPA, ובמהלך ועידת האוקיינוסים בליסבון בשנה שעברה, ראש הממשלה אף חזר על התחייבות זו. אך לדברי בית המשפט לביקורת "ניכר כי המחויבות נותרה קשה ליישום".

"AMPs מוכרים בינלאומית כאחד המכשירים העיקריים להגבלת ההשפעה האנושית על המגוון הביולוגי הימי, שימור ושיפור מערכות אקולוגיות, והם חלק מהותי בקיימות, הפחתה, הסתגלות וחוסן לשינויי אקלים", רואה ריטה סה, רכזת האוקיינוסים ו דיג מה- ANP/WWF ל- ECO/Capital Verde, וקוראת לאסוף "מאמצים דחופים".

נתונים רשמיים שצוטטו על ידי הארגון מצביעים על כך שרק 4% מהאזור הכלכלי הבלעדי הוגדר כ- AMP, ערך שעולה ל -8.9% אם נכלל המדף היבשתי המורחב, כלומר השטח הכולל בתחום השיפוט הלאומי, אם כי בהתחשב ב- ANP/WWF, "רוב האזור הזה מוגן באופן מתון בלבד". בשני המקרים, הערכים רחוקים מ -30%.

בצד העמותה לאיכות הסביבה אפס, נפתח פנייה למשרד לאיכות הסביבה ופעולה אקלימית ליצור, ו"בדחיפות ", מבנה שליחות לטווח קצר מאוד למלאי ולהציע סיווג אזורים, במטרה אופק זמן לשנת 2030, כך ש"ההיגיון של השמדת אזורים בעלי ערך רב יותר מפסיק לשרור ובעתיד לסווג אזורים מושפלים הזקוקים לשיקום השקעות גדולות".

לדוגמה, מוקדם יותר החודש אישרו העיריות קסקאיס, מפרה וסינטרה את החתימה על מזכר הבנות ליצירת האזור הימי המוגן של אינטרס קהילתי (AMPIC). עם חתימת תזכיר זה יושקעו בפרויקט שני מיליון יורו, מתוכם מיליון יורו יסופקו על ידי הקרן הסביבתית ו -400 אלף יורו על ידי עיריית סינטרה, 400 אלף יורו על ידי עיריית קסקאיס ו -200 אלף על ידי עיריית

מפרה.

כל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי נדרשות לדווח על מצב השימור של בתי גידול ומינים אחת לשש שנים, אך על פי ה- ANP/WWF נראה כי הנתונים עד 2018, בהשוואה לתקופה הקודמת של 2007- 2012, חושפים הידרדרות במצב השימור של בתי גידול ומינים בפורטוגל במסגרת רשת Natura 2000. באופן כללי, בתי הגידול במצב שימור ירוד עלו מ -6% ל -29%, בהשוואה לתקופה 2007-2012.