"אני חושב שיצירת הגישור היא חיובית, אם כי באופן אידיאלי היא לא רק מומלצת, אלא חובה לעיריות עם מספר מסוים של התאמות", אומר נשיא APEGAC, ויטור אמראל, בהצהרות ללוסה.

"החוק, שאומר 'הם יכולים לאמץ את תפקיד המתווך', 'הם יכולים' אינו הטלה, על כל עירייה לעשות זאת או לא", הוא מציין.

"לדוגמה - ואני לא אומר שזה יקרה - ליסבון, שהיא אולי העיר או העירייה עם המספר הגדול ביותר של מקומות לינה מקומיים, עשויה שלא לאמץ את התפקיד של מתווך, כי זה לא חובה", מציין ויטור אמרל, ומזכיר, יחד עם זאת, כי "לרוב המועצות אין זמינות, לא מבחינת משאבי אנוש או משאבים כספיים, להחזיק מישהו, או קבוצת אנשים הגדולים יותר, לבצע [...] את מה שנקבע בחקיקה העתידית".

לפיכך, נשיא APEGAC סבור כי הניסוח שאומץ בטיוטת חוק הגזירה הוא "נפתר בצורה גרועה" ו"הוא טעות".

ויטור אמרל נזכר כי לחלק מהמועצות כבר יש תפקיד של מתווך, למשל זה של פורטו, עם תוצאות חיוביות.

המתווך "פתר רבות מנושאי הסכסוך בין בעלי בתים משותפים של יחידות דיור לבין בעלי בתים משותפים של יחידות שהוקצו ללינה מקומית", הוא מציין.

ב- 8 באוגוסט אישרה הממשלה טיוטת גזירה שמשנה את המסגרת החוקית להפעלת מפעלי אירוח מקומיים, המפנה שוב את ההחלטה לשים קץ ללינה מקומית בבנייני מגורים למועצות העירוניות.

על פי החוק - שנשלח לדיון על ידי האזורים האוטונומיים של מדיירה והאזורים והאיגוד הלאומי של עיריות פורטוגזיות (ANMP) -, בתים משותפים יכולים להמשיך להתנגד ללינה מקומית, אך עליהם לבסס התנגדות זו על "מעשים חוזרים ומוכחים המשבשים את השימוש הרגיל בבניין, כמו גם פעולות הגורמות לאי נוחות ומשפיעות על שאר בעלי הבית המשותף".

יחד עם זאת, בתים משותפים, שיכולים כיום, עם שני שלישים מהאחוז (המקביל למספר בעלי הבית המשותף), לסרב ללינה מקומית בבנייני מגורים, חייבים כעת לבקש "החלטה מנשיא המועצה העירונית המוסמכת טריטוריאלית".

יחד עם זאת, ראש העיר אינו רשאי להורות מייד על ביטול רישום הלינה המקומי ו"להזמין את הצדדים להגיע להסכמה".

למרות שהוא רואה שזה "מוקדם מדי" להגיב על חוק "שנמצא בהתייעצות ובסופו של דבר עשוי להשתנות", נשיא APEGAC כבר מזהיר מפני הצורך לתקן את ההערכה המשפטית של הלינה המקומית.

כשהוא מזכיר כי בתי המשפט פרסמו פסקי דין שונים על הפעילות — האחת בהתחשב בכך שהיא אינה מהווה שינוי במטרה שלשמה מיועדת יחידת הדיור ואחרת בהתחשב בהיפך, אשר יחייב להגיע להסכמה בכל הבתים המשותפים — סבור ויטור אמרל כי יש צורך לשנות את המשטר המשפטי של הרכוש האופקי כדי לקבוע אם מגורים מקומיים נכללים במושג הדיור או לא.