"עלינו לשנות את נמל התעופה הבינלאומי של מקאו, עם נתיבי אוויר ישירים לאירופה, במיוחד לפורטוגל", אמר קוטיניו, לאחר שהציג בפני הפרלמנט המקומי את התוכנית הפוליטית של מפלגת נובה אספראנסה.

עורך הדין אמר כי המטוסים הגדולים ביותר למרחקים ארוכים בעולם כבר יכולים לנחות במקאו, אך כי אין מקום בשדה התעופה להחנות את המטוס, בעיה שלדבריו מקווה שתיפתר עם הרחבת התשתית.

הרחבת שדה התעופה, שהושקה בנובמבר, כוללת הקמת מזבלה של יותר מ -129 דונם והיא צפויה להסתיים בשנת 2030, ותגדיל את הקיבולת מ -9.6 מיליון ל -13 מיליון נוסעים בשנה.

"אנו מקווים שבעתיד לא נצטרך עוד לנסוע להונג קונג כדי לתפוס טיסה בינלאומית לאירופה או לאמריקה ונוכל להתחיל את המסע שלנו במקאו, שהיא הבית שלנו", אמר קוטיניו.

בשדה התעופה מקאו יש כיום טיסות נוסעים סדירות המופעלות על ידי 27 חברות תעופה ל -41 יעדים בסין היבשתית, טייוואן, דרום מזרח אסיה, יפן ודרום קוריאה.

מצד שני, קוטיניו מתח ביקורת על החלטת השלטון המקומי להגביל את הסיוע הכספי הניתן מדי שנה לאנשים בעלי מעמד תושב לאלה שגרים באזור לפחות 183 ימים בשנת 2024.

הצעד קובע חריגים, כולל עבור אלה המתגוררים בתשע הערים הסיניות היבשתיות המשולבות בפרויקט אזור המפרץ הגדול גואנדונג-הונג קונג-מקאו ולמי שלומדים באוניברסיטאות בחו"ל.

אבל קוטיניו הזהיר כי החריגים אינם מבטלים את כל העוולות, במיוחד במקרה של גמלאים המתגוררים בפורטוגל.

הסגן נתן דוגמה של חייל פורטוגלי לשעבר, "כמעט בן 90", שעבד במשך 40 שנה כקצין משטרה במקאו, אך אינו זכאי לסיוע כספי מכיוון שהלך להתגורר עם בתו בפורטוגל לאחר שהפך לאלמן.

"אתה חושב שזה הוגן?" שואל קוטיניו את העיתונאים

.