מצא מרכזי זה מגיע מהמחקר "השפעת שטחים ירוקים על בריאות נפשית ופיזית", שהוצג ביום שני במעבדת הנוף בגימראס. באירוע השתתפו דמויות בולטות, כולל ראש העיר, דומינגוס בראגנסה; אדלינה פינטו, נשיאת מעבדת הנוף; לואיס קמפוס, נשיא המועצה הפורטוגזית לבריאות וסביבה; וחוסה פימנטה מצ'אדו, נשיא הסוכנות לאיכות הסביבה הפורטוגזית (APA)
.המחקר, שפותח על ידי מעבדת הנוף, בית הספר לרפואה של אוניברסיטת מינהו (UMiHo) והמכון הגבוה לבריאות (ISAVE), כלל 501 תושבים המתגוררים ליד השטחים הירוקים העירוניים של גימאראס ונתונים צולבים על קרבה, שימוש, תפיסה והשפעה על מדדי בריאות. המשיבים חולקו לאלה שגרים פחות או יותר מ -300 מטרים משטחים ירוקים. ראיונות נערכו בין 8 ל -24 במרץ 2025, בהתבסס על מטריצת מכסות לפי מין, גיל ומיקום, עם סך של 17 מראיינים.
הממצאים ברורים: רק מגורים בקרבת פארקים לא הראו השפעה מובהקת סטטיסטית על תסמינים פסיכולוגיים או איכות השינה. לעומת זאת, התדירות שבה אנשים השתמשו בשטחים ירוקים התגלתה כגורם מפתח להפחתת חרדה, מתח ושיפור השינה. בעוד שנצפה גם קשר לדיכאון, נראה שהוא מושפע ממשתנים אחרים, כגון רמת הכנסה או מצב תעסוקה.
כמו כן, בתחום הפעילות הגופנית, המחקר מאשר כי הקרבה חשובה: ככל שאנשים חיים יותר מפארקים, כך הם מקדישים פחות זמן לכל מפגש לפעילות מתונה. שימוש קבוע בשטחים ירוקים משפיע לטובה על רמות הפעילות הגופנית, במיוחד הליכה ופעילות גופנית מתונה.
הניתוח הסוציו-אקונומי חושף ניגוד משמעותי: אנשים עם הכנסה גבוהה יותר מעריכים שטחים ירוקים יותר אך פוקדים אותם פחות. מצד שני, בעלי הכנסה נמוכה יותר משתמשים במרחבים אלה הכי הרבה - מגמה המחזקת את חשיבותה של מדיניות ציבורית המקדמת באופן פעיל את השימוש בהם. במובן זה, מחברי המחקר מדגישים כי בנייה או תחזוקה של פארקים אינם מספיקים; חיוני לעודד את השימוש הקבוע בהם.
פדרו מורגאדו, מבית הספר לרפואה באוניברסיטת מינהו, סבור כי המחקר חיזק רעיון מפתח לבריאות הנפש העירונית: "לטבע יש השפעה טיפולית רק כאשר הוא הופך לחוויה חיה, קבועה ופעילה." החוקר טוען כי "מגורים ליד פארק יכולים להיות לא רלוונטיים אם האוכלוסייה אינה מעורבת בשימוש בו", ומדגיש גם את חשיבותם של אמצעים קונקרטיים: החל מנגישות ובטיחות ועד לקיומם של תוכניות פעילות חברתית ופיזית במרחבים אלה, כולל פעילויות בית ספריות.
המחקר תומך בעבודה שגווימאראס ביצעה במסגרת האסטרטגיה הירוקה הרדיאלית, עיר שתהיה בירת אירופה הירוקה בשנת 2026. אסטרטגיה זו צופה בניית שלוש חגורות ירוקות קונצנטריות: אחת באזור העירוני ושתיים מחוץ לעיר, בגודל 20 ו -42 ק"מ בהתאמה. "חגורות עצים אלה יחברו בין שטחים ירוקים, פארקים ושבילים ירוקים, וישפרו את הנגישות, וזה בדיוק אחד המחסומים שזוהו במחקר", מסביר קרלוס ריביירו, מנכ"ל מעבדת הנוף. בסיום הטבעת החיצונית ביותר צריכה לכלול 74% מאוכלוסיית העירייה
.פרויקט "Bairro C" - יוזמת פיילוט התחדשות עירונית המתמקדת בקיימות סביבתית וחיבור מסדרונים ירוקים - כבר יוצר את הטבעות הראשונות הללו, עם 11 קילומטרים של חגורות ירוקות בתוך המרקם העירוני. יש לציין כי בין השנים 2012-2023 הגדילה גימארס את שטחה הירוק ב -95 דונם, וכעת יש בו שני פארקים עירוניים גדולים בגודל 30 ו -39 דונם, הממוקמים ממזרח וממערב לעי
ר.יש לציין כי ל- Guimarães יש תוכנית להשגת ניטרליות אקלים עד 2030, עם יוזמות כמו פרויקט PEGADAS - יוזמה עירונית לחינוך סביבתי המיועדת לקהילת בתי הספר - שכבר העסיק 19,300 תלמידים ו -1,700 מורים בפרקטיקות בר קיימא.
המחקר פעל לפי גישה משולבת לבריאות הציבור, בהתאמה למושגים של One Health ו- Exposome, תוך הכרה בתלות ההדדית בין בריאות האדם, הסביבה ומערכות אקולוגיות, וההשפעות המצטברות של חשיפות סביבתיות וחברתיות לאורך החיים.