למרות העובדה שההודעות שניתנו נמשכות עד יום ראשון, היום הוא יום העבודה האחרון של עצירה שהפגיש בין מורים ועובדים שאינם מלמדים, ואשר, במיוחד בשבועות הראשונים, הביא לסגירתם של כמה בתי ספר.

"שיעור אזרחות": כך תיאר רכז STOP, אנדרה פסטנה, את המחאה והגנה מההתחלה כי לא השביתה פגעה בלמידת התלמידים, אלא המחסור המחמיר במורים.

בין הדרישות העיקריות, הם טענו את ספירת כל זמן השירות (שש שנים, שישה חודשים ו -23 ימים), סיום המשרות הפנויות לגישה לדרגים ה -5 וה -7 ותנאי עבודה ושכר טובים יותר, גם לעובדים שאינם מלמדים, שנכללו מאוחר יותר בשביתה.

מול חוסר היציבות שנוצר בבתי הספר וחוסר הוודאות של השביתה, ללא סוף באופק, משרד החינוך ביקש בסופו של דבר לחוקק שירותי מינימום, שנקבעו על ידי בית הדין לבוררות.

שירותי המינימום נכנסו לתוקף לאחר החודש השני לשביתה והורחבו ברציפות על ידי בית המשפט, שכלל מאוחר יותר פעילויות הוראה (לפחות שלוש שעות של שיעורים או זמן הוראה ביום).

סוף השביתה לתקופה בלתי מוגבלת אינו מתכוון לסיום המאבק על סטופ, שכבר קרא לשביתה לאומית חדשה ל -24 באפריל, 26, 27 ו -28. ב -25 באפריל, האיחוד חוזר לרחובות עם הפגנה בליסבון, החמישי מאז דצמבר.

"הוחלט, עם ועדות השביתה, להשעות [את השביתה הבלתי מוגבלת] ב -16 באפריל, אבל הם גם עזבו פתוחים, כי המשא ומתן נמשך, צורות מאבק חדשות שהיו נחוצות", הסבירה קרלה פיידדה, מכיוון עצור, ללוסה.