בשיחה עם סוכנות לוסה, חוקרת מאו ניברסיטת קוימברה, ברברה גומס, הסבירה כי מדובר במחקר הגדול ביותר של מגמות בינלאומיות בנושא, והיה גם הראשון שהראה את השפעת המגיפה ברמה עולמית ברוב המדינות שנחקרו, עם חזרה למוות בבית.

החוקר סבר כי הנתונים מפורטוגל הם "השתקפות של מערכת מאוד ממוקדת בתי חולים" - כאשר שירותי הבריאות מרוכזים מאוד בבתי חולים - וכי הם כבר הראו אחוזים נמוכים יותר של מקרי מוות בבית מאשר במדינות אחרות לפני המגיפה.

"לא הופתענו שמצד אחד אחוז מקרי המוות בבית בפורטוגל היה מהנמוכים ביותר וכי ראינו גם ירידה באחוז מקרי המוות בבית, הן לפני המגיפה והן במהלכה", אמר המומחה והדגיש כי החוקרים ציפו למצוא שינוי כלשהו בנתונים הלאומיים, שלא קרה.

"אנו יודעים שהשקענו בתחום הטיפול הפליאטיבי, הן ברמת ה- SNS [שירות הבריאות הלאומי] והן באמצעות כמה יוזמות פרטיות, כמו תוכנית הומניזה [מקרן 'לה קאיקסה'] ולכן, היינו שואפים למצוא שינוי במובן זה, שנראה שלא קרה", הסביר.

המחקר הבינלאומי, בראשות החוקרת מאוניברסיטת קוימברה, ועל ידי סילביה לופס, פרופסור באוניברסיטת נובה דה ליסבון (בית הספר הלאומי לבריאות הציבור), ניתח נתונים הנוגעים למותם של יותר מ -100 מיליון אנשים, מעל גיל 18, בין 2012 ל -2021.

במסגרת הזמן 2012-2013, אחוז מקרי המוות בבית במדינות הכלולות עמד על 30.1% (27.4% בפורטוגל), לאחר שעלה ל -30.9% בשנים 2018-2019, לפני המגיפה, בניגוד למה שקרה בפורטוגל, שראה את הערך ירד ל -24.9%.

בתקופה האחרונה שניתחה (2020-2021), במהלך מגיפת covid-19, הערך המשיך לרדת בפורטוגל (23.4%), התנהגות בניגוד לזו של המדינות האחרות, בהן אחוז מקרי המוות בבית עלה ל -32.2%.

"במיוחד בתחום הטיפול הפליאטיבי הביתי, [ההשקעה] אולי לא תספיק בכדי להגיע באופן משמעותי לכל מי שנזקק", הודתה ברברה גומס.