המחקר בדק 30 מדינות ברחבי העולם, תוך שימוש במגוון אינדיקטורים כגון היקף ההפגנות נגד תיירות, סיקור תקשורתי בנושא, מיסי תיירות ויחס המבקרים לאוכלוסייה המקומית.

ספרד, איטליה וצרפת זוהו כמדינות שחוו את התגובה החזקה ביותר נגד תיירות המונית, בעוד פורטוגל הגיעה למקום החמישי מבין היעדים הנתפסים כעוינים ביותר כלפי המבקרים.

צמיחה בתיירות

ממצאים אלה מגיעים בתקופה בה יעדי הנופש הפופולריים ביותר באירופה ממשיכים לרשום צמיחה חזקה במספר המבקרים.

המדינה שעמדה בראש הדירוג מבחינת סנטימנט אנטי-תיירותי דיווחה על עלייה של 3.4 אחוזים בכניסות התיירים בארבעת החודשים הראשונים של 2026, כאשר משרד התיירות הספרדי צופה עלייה של 7.1 אחוזים בנוסעי חברות תעופה בינלאומיות המגיעים במהלך יוני בהשוואה לחודש המקביל אשתקד.

על פי תחזיות שצוטטו על ידי רשויות התיירות הספרדיות, איטליה עשויה לחוות עלייה של 12 אחוזים בכניסות בינלאומיות החודש, בעוד שצרפת צפויה לרשום צמיחה של 2.6 אחוזים בהשוואה ליוני 2025.

למרות שתיירות נותרה מקור הכנסה חיוני לכלכלות אירופיות רבות, הגידול המתמיד במספר המבקרים עורר דאגה גוברת בקרב הקהילות המקומיות מההשפעה החברתית והכלכלית שלה.

פורטוגל עמדה במקום החמישי בדירוג המחקר, ורשמה ציון עוינות תיירות של 66 אחוזים.

המדינה יושבת מאחורי ספרד, איטליה, צרפת ויוון, ומשקפת ביקורת גוברת על נושאים כמו דיור במחיר סביר, עליית עלויות המחיה והעומס המוטל על מרכזים עירוניים פופולריים ואזורי חוף על ידי מספר מבקרים הולך וגדל.

בקצה השני של הסולם, קפריסין ואלבניה זוהו כיעדים מסבירי פנים ביותר, מכיוון שאף מדינה לא חוותה מחאות נגד תיירות מתועדות, ושתיהן שומרות על הגבלות מוגבלות יחסית או חיובים נוספים על המבקרים.

הפגנות מחאה

מובילות ספרד ממשיכה לייצג את הדוגמה הבולטת ביותר להתנגדות לתיירות המונית באירופה.

החוקרים מצאו עדויות להפגנות אנטי-תיירות ביותר מ -40 ערים ספרדיות, כולל יעדים עיקריים כמו ברצלונה והאיים הקנריים.

ביתה של ברצלונה, קטלוניה קיבלה בברכה כ -20.1 מיליון תיירים בשנת 2025, עלייה של 0.6 אחוזים לעומת השנה הקודמת, בעוד האיים הבלאריים והקנריים נותרו בין האזורים המתויירים ביותר במדינה.

בקיץ שעבר צעדו אלפי מפגינים במרכז ברצלונה כשהם נושאים כרזות שהצהירו כי התיירות פוגעת בעיר, ומשכה תשומת לב בינלאומית באמצעות אקדחי מים כדי לרסס מבקרים באזורים צפופים כמחאה סמלית.

איטליה הייתה עדה גם לעלייה בהתנגדות לתיירות המונית, שכן הפגנות התקיימו בערים כולל ונציה, רומא, פירנצה, נאפולי ומילאנו.

המחקר מצא כי במקרים מסוימים, פעילים התמקדו בארגזי מנעול המשמשים מפעילי השכרה לטווח קצר, וטענו כי הצמיחה המהירה של מקומות לינה לחופשה מפחיתה את זמינות הבתים למקומיים.

ונציה הגיבה בכך שהציגה מחדש את דמי הגישה ליומיים שלה לתאריכים נבחרים בין אפריל ליולי, החלים בעיקר בימי שישי, שבת וראשון, אמצעי שנועד לנהל את מספר המבקרים ולהפחית את הצפיפות.

הפגנות במרסיי, ניס ופריז, לצד התנגדות גוברת לתיירות שייט במספר יעדי חוף, מדגישות אתגרים דומים בצרפת.

משבר הדיור

על פי הדיווח, חששות לדיור נותרו הגורם המרכזי מאחורי חוסר שביעות הרצון הגובר ברחבי אירופה

.

תושבים רבים מאמינים כי הרחבת השכרת הנופש לטווח קצר והביקוש הגובר שנוצר על ידי התיירות תורמים למחסור בדיור בר השגה ומעלים את המחירים בערים הגדולות וביעדים פופולריים.

ככל שמספר המבקרים ממשיך לעלות, קובעי המדיניות ברחבי אירופה נאלצים יותר ויותר לאזן בין היתרונות הכלכליים המשמעותיים שנוצרו על ידי התיירות מול הצורך להגן על קהילות מקומיות ולשמור על איכות חייהם של התושבים.

המחקר מצביע על כך שהוויכוח הזה כבר לא מוגבל לקומץ מוקדים תיירותיים אלא הפך לאתגר אירופי רחב יותר, כאשר פורטוגל היא כעת בין המדינות בהן התסכול הציבורי כלפי התיירות בולט ביותר.