למרות שהשימוש ב"גז צחוק "קשור לעיתים קרובות למסיבות ופסטיבלים, מומחים הדגישו לסוכנות הידיעות לוסה את חוסר המודעות לתוצאות ארוכות הטווח של צריכתו ודגלו בפעולות מניעה בבתי ספר ומשפחות.

תחמוצת החנקן, המכונה "גז צחוק", נקשרה למספר בעיות בריאותיות, כולל הרעלה, כוויות ופגיעות ריאות, ובמקרים מסוימים של חשיפה ממושכת, נזק נוירולוגי.

רופאת ילדים ביחידת המתבגרים ביחידת הבריאות המקומית בסאו חוסה, בבית החולים דונה אסטפניה, מדגישה מרגרידה אלקפאצ'ה כי יש צורך להעלות את המודעות לסיכונים בפרקטיקה זו, כך ש"צעירים לא יעבירו את הרעיון שזה לא מזיק לצרוך".

חשוב גם להזהיר את ההורים על קיומה של צריכת גז חנקן אשר, על פי דו"ח של מרכז המעקב האירופי לסמים והתמכרות לסמים, ראה שימוש הולך וגובר בקרב צעירים בהקשרים פנאי בשנים האחרונות.

"אני חושב שרוב ההורים בפורטוגל אינם מודעים לכך שהתרופה הזו משמשת לבילוי", ומצד הצעירים, "יש חוסר מודעות למה שהם באמת עושים", הוא הדגיש.

עבור מרגרידה אלקפאצ'ה נראה כי צריכת "גז צחוק" היא משהו שהפך לאופנתי, בנוסף להיותו "זול, קל לגישה ועם הרעיון בקרב צעירים שאין לזה השלכות".

"המסר החשוב שיש להעביר הוא שברור שיש לו השלכות, במיוחד עבור צעירים שעדיין מתפתחים", ציין וטען כי צריכה להיות יותר שליטה על מכירת החומר הפסיכואקטיבי הזה, שאסור בפורטוגל אך קל לקנות אותו באינטרנט, בחנויות נוחות ובסופרמרקטים.

מכאן הצורך של הורים להיות מודעים לסיכונים שילדיהם סובלים ולדבר איתם כדי למנוע מצבים אלה, כמו גם בתי ספר שחייבים להשקיע בהכשרה והעלאת המודעות בקרב צעירים.

הנוירופדרמטית בבית החולים דונה אסטפניה ריטה סילבה דגלה כי ההורים צריכים להיות ערניים אם ילדיהם מתלוננים על "עקצוץ או שמים לב שהם מתקשים ללכת או שאינם מאוזנים".

"צעירים לא צורכים עם הוריהם. בדרך כלל הם צורכים זה עם זה, במסיבות, בפסטיבלים ", אך כשזה הופך ל"כמעט התמכרות "הם מוצאים דרך לעשות זאת לבד כדי לקבל את "תחושת האופוריה" הנגרמת על ידי הגז הזה כשהם שואפים אותו, באמצעות פחיות, כמו פחיות קצפת, או בלונים עם המוצר בפנים

.

הוא גם הזהיר מפני מערכת שינויים התנהגותיים בקרב צעירים מבחינת מצב הרוח, היכולת להשלים משימות ויחסים בינאישיים שההורים צריכים להיות מודעים אליהם.

"יש אפילו דיווחים על אפשרות כלשהי לחנק בשוגג, בגלל סוג הצריכה והשאיפה שנעשית, אך למרבה המזל זה נדיר מאוד ולכן הסיכון למוות אינו שכיח במיוחד, אם כי דיסאוריינטציה זו יכולה לעיתים קרובות להיות הגורם לתאונות שיכולות להשתלב עם השפעות חמורות ואף קטלניות יותר", הזהיר.

אנדרייה ריביירו הדגישה כי ל- ICAD יש תגובות ברמה הלאומית לתמיכה פרטנית שיש להפיץ כך ש"לצעירים תהיה גישה ישירה יותר כאשר הם זקוקים לעזרה וכאשר הם כבר מתחילים לחוות כמה סיבוכים הקשורים לשימוש בחומר זה ואחרים".