בתוכנית היציבות לתקופה 2023-2027, הממשלה מפרטת את הסיכונים העיקריים לתחזיות המקרו-כלכליות העומדות בבסיס המסמך, בהתחשב בכך ש"הם בעצם בעלי אופי חיצוני".

עם זאת, הוא מציין כי "בכלכלה הפורטוגזית ישנם גורמים העלולים להקל על ההשפעות השליליות הללו".

"התרחיש המקרו-כלכלי המוצג מושפע מההקשר הבינלאומי הנוכחי המסומן ברמת אי הוודאות הגבוהה בנוגע להתפתחות המלחמה באוקראינה, מהתעוררות אפשרית של שיבושים בשוקי האנרגיה ומוצרי המזון, ומהשפעות הנורמליזציה של המדיניות המוניטרית במאבק באינפלציה".

במובן זה, המחקר הוא מציין כי שמירה על אינפלציה גבוהה עלולה להוביל את הבנקים המרכזיים להעלאת ריבית גדולה יותר, אשר קשורה לסערה האחרונה בשווקים הפיננסיים, "עלולה להגדיל את הסיכון לתנאי מימון", אשר ישפיעו על אמון העסקים והצרכנים.

"מגזרי התושבים שומרים על כמה נקודות תורפה רלוונטיות, במיוחד בכל הנוגע לרגישות שירות החוב לעליית הריבית הרשמית, בדגש על חברות ויחידים, לאור שכיחות האשראי בריבית משתנה", והוסיף כי ישנם "גורמים מקלים", כמו הפחתת יחס החוב של אנשים בשנים האחרונות, המצב בשוק העבודה ואמצעי תמיכה.

כדי למתן את ההשפעה של סיכונים שליליים כלשהם, היא מפרטת כוחות פנימיים, כולל חוסן שוק העבודה, "צמיחת מגזר התיירות", "פחות חשיפה לתנודתיות של מחירי האנרגיה עקב הפעלת המנגנון החריג והתאמה זמנית של עלויות ייצור החשמל תוך השתקפות ביצירת מחיר השוק של חשמל בהתייחסות הסיטונאית של שוק החשמל האיברי (MIBEL)", כמו גם "שילוב גבוה של מקורות מתחדשים ב ייצור חשמל ברמה הלאומית".

זה מצביע גם על "הסולידיות הנוכחית של הכספים הציבוריים" ועל "ההשקעות הקשורות לתוכניות השונות הממומנות על ידי קרנות אירופיות, כמו תוכנית ההתאוששות והחוסן (PRR) או PT 2030.

תוכנית היציבות, שהממשלה נאלצה להגיש לנציבות האירופית, תידון בפרלמנט הפורטוגלי ב -26 באפריל.