קוורקוס מציין כי מתוך 420 חופי "איכות הזהב", 349 הם חופי חוף (83 אחוזים), 61 בפנים הארץ (15 אחוזים) ו -10 הם חופי מעבר (2 אחוזים).

באזורי טגוס/מערב וצפון יש הכי הרבה חופים, עם 103 ו -81 חופים, בהתאמה, ובחופי טגוס/מערב, 76 הם חופים, 26 בפנים הארץ ואחד מעבר.

מתוך 81 החופים עטורי הפרסים בצפון, 66 הם חופים, 26 הם בפנים הארץ ואחד הוא מעבר.

הצפון והאיים האזוריים (60 חופים נבדלים) היו האזורים שרשמו את הגידול הגדול ביותר בהשוואה לשנה שעברה (16 נוספים ו -14 פרסים נוספים בהתאמה), ואחריהם אזורי המרכז וטייג'ו/מערב (עם חמישה פרסים נוספים כל אחד) ואלנטז'ו (עם שלושה פרסים נוספים).

אלגרבה היה האזור עם הירידה התלולה ביותר, עם 16 חופים פחות שהוענקו, המונע, ברוב המקרים, "על ידי אי עמידה בקריטריונים הנוגעים לניתוחים שבוצעו בעונת הרחצה 2023", הסביר קוורקוס.

על פי העמותה, היו "כמה רמות זיהום מתמשכות באלגרבה, שאינן ברורות לחלוטין, אך שאליהן אולי תרמה השפעת הלחץ התיירותי באזור זה".

השנה, באלגרבה יש 69 חופי "איכות הזהב", מתוכם 68 חופים ואחד הוא מעבר.

האגודה הסביבתית אומרת כי השנה היו תשעה אזורי רחצה עם "איכות הזהב", שלושה במרכז, שניים באיים האזוריים, אחד באזור טגוס/מערב, אחד באלגרבה, אחד במדיירה ואחד בצפון.

פרס "חוף איכות הזהב" מבדיל מדי שנה את איכות מי הרחצה בחופי פורטוגל, בהתבסס על מידע ציבורי רשמי זמין, תוך התחשבות אך ורק בניתוחים שבוצעו במעבדות הממשלות ההידרוגרפיות האזוריות השונות, על פי קוורקוס.

כדי לקבל את ההבחנה, מי הרחצה חייבים לעמוד במספר קריטריונים, כגון איכות מים "מעולה" בסיווג השנתי של חמש עונות הרחצה שקדמו לאחרונה. כל הניתוחים שבוצעו בעונת הרחצה האחרונה (2023) היו צריכים להראות תוצאות טובות יותר במספר אינדיקטורים חיידקיים.