אוצרת ומייסדת משותפת של dpr-barcelona, בית הוצאה לאור למחקר ופרקטיקה אדריכלית, וחוקרת במחלקה לאדריכלות באו ניברסיטת ETH צי ריך, אתל בראונה פול נמצאת בליסבון כדי להשתתף בפסטיבל "מהפכה כזאת - מאבק ובדיוני: סוגיית הדיור", שקידם מכון גתה פורטוגל.

בשיחה עם לוסה, החוקר ממוצא סלבדור המתגורר בברצלונה מאמין כי ממשלת פורטוגל הקודמת (PS) "עשתה דברים טובים" וכי בליסבון יש "אנשים טובים שחוקרים ומתלבטים".

"אני מקווה שליסבון כבר עברה את התקופה הקיצונית שחוותה ברצלונה בשנים האחרונות", אמרה וציינה כי העיר הקטלונית סבלה מההשפעה של "מדיניות שקידמה תיירות המונית או שנועדה רק לייצר כסף".

עם זאת, בשמונה השנים האחרונות, "אומצו הרבה תקנות ללינה מקומית והעיר קצת יותר רגועה", היא מציינת. "מה שצריך זה איזון ורגולציה", היא מציינת ומדגישה כי הפתרונות צריכים להיות פוליטיים וכי "אדריכלים ומתכנני ערים יכולים רק לעזור מעט

".

רק רגולציה תבטיח כי "דמי השכירות לא יעלו בצורה מוגזמת, עסקים לא יתמקדו אך ורק בשירות תיירים, והמחירים יהיו ברמה שבה התושבים המקומיים יכולים לשתות קפה או בירה", היא מאמינה.

אתל בראונה פוהל התמקדה בדיור כולל, לקבוצות פגיעות יותר. "עדיין ישנם קשיים רבים, אך נוהגים טובים מתעוררים", היא אומרת, ומכירה בכך ש"לא קל" להגיב לשכבות ההדרה השונות. החוקר תומך ביצירת "מרחב ספציפי" לקבוצות אלה - נשים, קשישים, אנשים גזעניים, לסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים וקווירים - שם הם מרגישים "בטוחים יותר", מה שי

קל על מערכות יחסים עם קהילות אחרות.

"לא קל ליצור דיור כולל לכולם במהירות", היא מכירה ומוסיפה כי יש צורך "לעבוד עם הקהילות כדי להבין את צרכיהן".

בברצלונה, בשש השנים האחרונות, היו "כמה פרויקטים של דיור שיתופי שהתמקדו בקבוצות שונות של האוכלוסייה שעובדות די טוב".

זה גם עוזר - היא מדגישה - כי "אדריכלים צעירים יותר רגישים ועדיין אינם מעורבים בדינמיקה בשוק".