לאחר שכתבתי רבות על המערכת האקולוגית הזו מטכנולוגיית חלל והון סיכון ועד סטארט-אפים באוניברסיטאות וחדשנות אזורית, הגיע הזמן להציע משהו אישי יותר: השתקפות על מה שלמדתי על ידי מעקב אחר המסע של פורטוגל לעתיד הטכנולוגיה והיזמות.

במשך זמן רב נתפסה פורטוגל כשחקנית מתפתחת בסצנת הטכנולוגיה האירופית, אנדרדוג עם קסם, אך לא בהכרח בקנה מידה. תפיסה זו השתנתה. כיום, פורטוגל היא כבר לא רק "פנינה נסתרת". זוהי נוכחות גלויה וצומחת על מפת החדשנות העולמית. והנראות הזו היא לא רק משיכת נוודים דיגיטליים או אירוח כנסים גדולים. מדובר במאמץ עקבי, צמיחה מבנית ומערכת אקולוגית סטארט-אפ שעברה ממלאת תקווה לאמינה.

אחת ההתפתחויות המעודדות ביותר היא הביזור הגובר של החדשנות. בעוד ליסבון ופורטו ממשיכות להיות מרכזים תוססים, רבים מהסיפורים המרגשים ביותר שנתקלתי בהם צצו הרחק מהבמה המרכזית. אזורים כמו בראגה, אבורה ואלגרבה ומרכזים קטנים עוד יותר כמו בראגנסה וגוארדה זוכים לתשומת לב מהסיבות הנכונות: אוניברסיטאות חזקות, כישרון מוטיבציה וקרקע פורייה לסטארט-אפים. תחומים אלה הופכים למיטות מבחן למודלים חדשים של חדשנות המשלבים מצוינות אקדמית עם פיתוח אזורי.

זה מביא אותי לאחד הנכסים החזקים ביותר של המערכת האקולוגית: כישרון. פורטוגל ייצרה זה מכבר מהנדסים, חוקרים ויזמים מיומנים ביותר, אך רבים מהם נהגו לעזוב בחיפוש אחר הזדמנויות במקומות אחרים. הדינמיקה הזו משתנה. יותר אנשי מקצוע פורטוגזים מוצאים סיבות להישאר, בעוד שמספר גדל והולך של מייסדים ומשקיעים מנוסים בוחרים לעבור לכאן. הם לא באים רק בשביל אורח החיים; הם באים לבנות. ושילוב זה של שורשים מקומיים ומומחיות בינלאומית הוא חוזק שמעט מדינות יכולות לשכפל.

במקביל, נוף ההון סיכון מתפתח בדרכים שמרגישות פורטוגזית ייחודית. מודלים חדשים, כגון קרנות מונעות על ידי קהילה ופלטפורמות השקעה המערבות משתתפים בתהליך המימון כולו, עוזרים לדמוקרטיזציה של הגישה להון. אנו רואים תשואה לתמיכה בשלב מוקדם, לאחר מספר שנים של ירידה, ומשקיעים מקומיים מתחילים לקחת סיכונים רבים יותר במיזמים טרום זרעים ומבוססים על מחקר. לא מדובר בהעתקת עמק הסיליקון; מדובר ביצירת משהו שעובד עבור פורטוגל, כולל, שקוף ובר קיימא.

כמובן, האתגרים נותרו. ביורוקרטיה, מורכבות משפטית והפער בין האקדמיה לתעשייה עדיין יכולים להאט את ההתקדמות. אבל יותר שחקנים עובדים יחד כדי לגשר על הפערים הללו, והנכונות לשתף פעולה היא מה שמבדיל את פורטוגל. זוהי מדינה שבה אפשר להגיע לפגישה, לנהל שיחה אמיתית ולמצוא בסיס משותף, דבר שלעתים קרובות קשה יותר במערכות אקולוגיות בוגרות ורוויות יותר.

לכן, אחרי שנים של כיסוי הסצנה הזו, מה שבולט ביותר הוא לא מספר החד -קרן, אלא מספר האנשים שמנסים באמת לבנות משהו משמעותי. חדשנות כאן מרגישה פחות ביצועית ומבוססת יותר. מדובר בפתרון בעיות אמיתיות, לעתים קרובות באזורים חסרי שירות, והכנסת אנשים נוספים לתהליך

.

פורטוגל מראה שחדשנות לא חייבת להיות רועשת כדי להיות חזקה. זה רק צריך חזון, התמדה ושותפויות נכונות.

וממה שראיתי, למדינה יש את שלושתם.


Author

Paulo Lopes is a multi-talent Portuguese citizen who made his Master of Economics in Switzerland and studied law at Lusófona in Lisbon - CEO of Casaiberia in Lisbon and Algarve.

Paulo Lopes