"אספקת ה- LNG במהלך ששת החודשים הראשונים של 2024 הגיעה משלושה מקורות, כלומר ארה"ב (13 מכליות LNG), ניגריה (11 מכליות LNG) ורוסיה (מכלית LNG אחת)", דיווחה הרשות הרגולטורית לשירותי אנרגיה (ERSE), בעלון השימוש בתשתיות גז.
למרות שמסוף ה- Sines LNG קיבל בעיקר מכליות LNG מארה"ב, ניגריה הייתה הספקית הגדולה ביותר לפורטוגל באותה תקופה, והיוותה 49.2% מכלל היבוא, כאשר הגז האמריקאי היווה 45.9%.
בחודש מאי דיוו חה אקספרסו כי פורטוגל קיבלה שוב משלוח גז טבעי נוזלי מרוסיה, לאחר יותר משישה חודשים ללא יבוא גז רוסי, תוך ציון נתונים של REN - Redes Energéticas Nacionais ורשות הנמל של סין (APS).
המשלוח נעשה על ידי בוריס דוידוב, מכלית LNG באורך 299 מטר המניפה את דגל קפריסין, שיצאה מנמל סבטה הרוסי (בחצי האי ימאל) והגיעה לסינס בשעות הבוקר המוקדמות של ה -4 במאי, ויצאה מהנמל למחרת בבוקר.
המחקר "הגירושין הבעייתיים של הגז הרוסי באירופה", שפורסם באמצע יולי, תוצאה של שיתוף פעולה בין קרן פרנסיסקו מנואל דוס סנטוס (FFMS) לבין מכון ברוקינגס בארה"ב, הגיע למסקנה כי התלות האנרגטית של אירופה ברוסיה נותרה, יותר משנתיים לאחר הפלישה לאוקראינה, עם הבדלים אזוריים בגישה לאנרגיה ולאמצעים.
עבור המחברים, סמנתה גרוס וקונסטנזה סטלזנמולר, "אירופה נותרה לעת עתה תלויה במידה רבה בגז מיובא, לאחר שהגבילה את עצמה לגיוון ספקיה ולהגדיל את התלות היחסית שלה ב- LNG, שהוא יקר יותר".
המחקר קובע כי תגובת אירופה, לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022, הייתה מהירה "ובלתי נתפסת לפני הסכסוך", אך מסתירה הבדלים אזוריים בגישה לאנרגיה ובצעדים שננקטו, מה שיקשה על תגובה פוליטית מאוחדת בעתיד.
יתר על כן, המחברים מציינים כי הפחתת הביקוש וההחלפה על ידי LNG ייצגה הפסדים חמורים לתעשיות עתירות אנרגיה, סובסידיות שנויות במחלוקת, מדיניות פרוטקציוניסטית והעלייה במתיחות הפוליטית בין מדינות אירופה.
"זהו, אם כן, מסלול לא שלם וחשוף לסיכונים עתידיים, כמו המשך הסחיטה נגד מדינות אירופה שממשיכות לייבא גז רוסי, סיום הסכם זרימת הגז האוקראיני, ניצחון אפשרי של טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר, או התנודתיות הגבוהה האופיינית לשוק ה- LNG", מציין הניתוח.
לפני המלחמה באוקראינה, יותר מ -40% מהגז הטבעי שיובא על ידי אירופה הגיע מרוסיה, הספקית היחידה הגדולה ביותר שלה, כאשר חלק ממדינות אירופה תלויות ברוסיה עבור יותר מ -80% מאספקת הגז שלהן, כאשר גרמניה היא הלקוח הגדול ביותר של גז רוסי מבחינת נפח, ומייבאת כמעט פי שניים מנפח איטליה, השנייה בגודלה.
בשנת 2023 אירופה עדיין תייבא 14.8% מכלל אספקת הגז שלה ברחבי העולם מרוסיה, כאשר 8.7% יגיעו דרך צינורות ו -6.1% בצורה של LNG.