"פרודוקטיביות היא לא הכל, אבל בטווח הארוך, זה כמעט הכל. יכולתה של מדינה לשפר את רמת החיים שלה לאורך זמן תלויה כמעט לחלוטין ביכולתה לשפר את הפרודוקטיביות לעובד".

הציטוט של פרס נובל לכלכלה, פול קרוגמן, קבע את הטון למרכז יכולת המינהל הציבורי (PlanApp) לנתח את הפרודוקטיביות של חברות בפורטוגל. מסמך המדגיש את השפעתן של חברות זומבים בגיוס מימון למתחרים יצרניים יותר, ומדגיש גם את הערך המוסף של חברות עם משימות מורכבות יותר.

לפני כן, הדו"ח מגנה את "דינמיקת הקיפאון הקרוב" שנצפתה בין השנים 2010-2019 בפריון בפורטוגל, שרק האיצה את מגמת ההאטה שנצפתה מאז 1970. בעשור השני של המאה הנוכחית, קצב הצמיחה השנתי הממוצע של הפריון לעובד היה 0.6% בלבד. באותה רמה כמו ספרד וגרמניה, אך מתחת למדינות כמו אסטוניה, ליטא ולטביה.

בשנת 2019, שנה לפני המגיפה, פריון העבודה בפורטוגל "תואם רק 49% ו -56% מזה שנרשם בצרפת ובגרמניה", מסמן את המסמך. עם זאת, המדינות הבלטיות "רשמו שיעורי צמיחה גבוהים משמעותית בפריון" ו"נמצאות כעת קרובות מאוד לפריון העבודה "הרשומים בפורטוגל.


מה גורם להאטה?


לאחר הצגת המספרים, מרכז התכנון PlanApp מתאר את הבעיות הקיימות מבחינת ההקשר הכלכלי ובחיים הפנימיים של חברות המצדיקות את הגידול הקטן יותר בפריון בפורטוגל.

ביחס להקשר הכלכלי, הוא מפנה את תשומת הלב ל"מחסומי היציאה "ש"מעדיפים את הישרדותן של חברות זומבים הסופגות משאבים". המסמך מזהה כי במגזרים שאינם סחירים, כמו שירותים ובנייה, נוכחות גדולה יותר של חברות זומבים "מגבילה את ההשקעה והתעסוקה, מגדילה את פער הפרודוקטיביות בין חברות" ומגדילה את "דרישת הפריון לחברות שזה עתה נוצרו".

הדו"ח מציין, לעומת זאת, כי חברות הרואות בעלויות ההקשר הקשורות לשוק העבודה כרלוונטיות לפעילותן, בממוצע, רמות נמוכות יותר של פריון העבודה.

הכישורים של העובדים תורמים גם הם באופן חיובי להגברת הפרודוקטיביות. אותו דבר קורה בכישוריהם של מנהלים: "לחברות היצרניות ביותר יש בממוצע יותר תפקידי ניהול ומנהלים מוסמכים יותר מחברות אחרות".